החיים הכפולים של המתרגם הפלסטיני:גשר בין הפצע למילה

המאמר הזה בוחן את מעשה התרגום מעזה כצורה של עדות לעולם הנעלם, שבו השפה עצמה הופכת גם לכלי של הישרדות וגם לאתר של מאבק. נוכח המחיקה המתמשכת, המתרגם הפלסטיני תופס מרחב ביניים, מגשר בין הקרבה של הצער הנחווה בערבית לבין המבנים המרוחקים, הלעתים מנוטרלים, של שפה אחרת שמעולם לא עוצבה לשאת הרס כזה. הטקסט מהרהר על המשקל האתי של תרגום סיפורים הנולדים בהריסות, עדויות המתעצבות בין תקיפות אוויר, בין זיכרון לבין איום הדממה. כל מילה חייבת לעבור דרך שטח המסומן בכוח, בלשון עקיפה ובאדישות, הכורח את המתרגם לנווט בין הקו הדק שבין ריכוך הצער לקריאות לבין שימור דחיפותו בשפה המותנית לנטרל כאב. מעוגן בניסיון הפלסטיני, המאמר מדגיש כי התרגום כבר אינו רק משימה לשונית, אלא פוליטית ומוסרית, הטעונה בסירוב להיעלמות, בהתנגדות לביות, ובהחזקת מרחב לקולות שאולי לא ישרדו מעבר למשפט. בתרגום פלסטין, המתרגם עמל לא רק כדי לשאת משמעות, אלא כדי לשמר חיים, סוכנות וזיכרון בעולם שלעתים קרובות דורש מחיקה לפני שהוא מציע תשומת לב.תורגם על ידי עומר אל-כררג׳י. נערך על ידי ד"ר ראניה ראוחי כאמל.