בשם האב In The Name of the Father

<p dir="rtl"><b>תקציר בעברית: </b>השאלה המרכזית בנוגע לחובת המדינה לאתר אב ביולוגי טרם מסירת ילדו לאימוץ, והיקף חובה זו, עמדה במוקד דיון משפטי חשוב בבקשת ערעור משפחה 5082/05, שנידונה בפני בית המשפט העליון בהרכב של שבעה שופטים. פסק הדין שניתן היווה הלכה פסוקה חשובה, כאשר נקבע כי אין המדינה מחויבת להתחקות אחר האב. הלכה זו חיזקה הלכה קיימת לפיה סירוב האם למסור פרטים מזהים בנוגע לאב מספיק כדי להקים את העילה המנויה בסעיף 13(1) לחוק אימוץ ילדים, הקובעת כי בהיעדר הסכמת הורה, רשאי בית המשפט להכריז על הילד כבר אימוץ, אם הוא שוכנע כי "אין אפשרות סבירה לזהות את ההורה, למצוא אותו או לברר את דעתו".המאמר עוסק בשאלת פרשנותה של "האפשרות הסבירה" בהקשר לנסיבות המקרה הספציפי, ובוחן את ההשלכות הרחבות של הלכה זו על מקרים עתידיים. המאמר בוחן את זכויותיהם והאינטרסים של הצדדים המעורבים, ואת משקלם הראוי בהכרעה בסוגיה רגישה זו, בה יש להעמיד את טובת הילד וזכויותיו במרכז. <br><br></p><p dir="ltr"><b>English Abstract: </b>Landmark Supreme Court ruling in a Family Appeal addressed the critical question of whether the state bears an obligation to locate a biological father before proceeding with adoption, and if so, the extent of this duty. The Court's decision established a precedent that absolves the state of the mandatory obligation to trace the father. This ruling reinforced existing jurisprudence holding that a mother's refusal to disclose the father's identifying information satisfies the requirements under the Adoption of Children Law. Specifically, the Law permits courts to declare a child eligible for adoption without parental consent when "there is no reasonable possibility of identifying the parent, locating them, or determining their opinion."<br><br>This article analyzes the judicial interpretation of "reasonable possibility" within the specific context of this case and examines the broader implications this precedent holds for future adoption proceedings. The analysis delves into the competing rights and interests of all stakeholders, evaluating how these should be appropriately weighted in resolving such sensitive matters, while maintaining the centrality of children's rights and best interests in the decision-making framework.</p>